נשימת יוגי מלאה

נשימת יוגי מלאה היא הנשימה הבסיסית של היוגה , תלמיד המתרגל יוגה לומד לשלוט בה באופן מושלם. עליו להתאמן עד שנשימה זו תהפוך לחלק מהנשימה הטבעית שלו. לפני הלימוד עליו לשלוט בנפרד בנשימת בטן תיכונה ועילית.


תיאור התרגול
1. ישיבה בגב זקוף כאשר הידיים מחזיקות את הברכיים ועוזרות בזקיפת הגו.
2. נשיפה החוצה – יש לרוקן את הריאות מאוויר ככל האפשר

.3לנשום לאט אל הבטן, לאחר שהבטן מתמלאת באוויר יש להרחיב עם השאיפה את הצלעות , ולבסוף לנשום לחלק העליון של הריאות ולריאות כך שעצמות הבריח יתרוממו .
4. למשוך בטן פנימה ולעצור את הנשימה ככל שמתאפשר ללא מאמץ (יצירת לחץ בריאות) .
5. לנשוף החוצה באותו סדר – להכניס בטן, לכווץ צלעות ולהוריד כתפיים, לשחרר בטן שקצת מתמלאת באוויר (ושוב מחזור חדש משלב את מספר 3.

  1. לאחר שליטה בנשימה ניתן לעבור לנשימה בקצב של שמונה: שאיפה 8, עצירה 4, נשיפה 8.
    7. ניתן לתרגל נשימת יוגי מלאה בהליכה ולנשום לפי קצב הצעדים.

    ריכוז
    בזמן השאיפה –( פוראק ) – בטן , צלעות , כתפיים.
    בזמן העצירה –( קומבהאקה )- מפתח הלב.

    שגיאות אפשריות
    1. הוצאת אוויר חלשה מדי.
    2. חוסר הפרדה בנשימה בין הבטן והצלעות.
    3. חוסר תנועה בצלעות.
    4. הרמה מלאכותית של הכתפיים.
    5. הידיים מונחות במצב לא סימטרי או ברישול (הידיים צריכות לאחוז בברכיים ולעזור בזקיפת הגו).
    6. כפיפת גו בזמן הנשיפה, כיווץ הפנים.
    7.  הכנסת בטן מוקדמת, מיד לאחר נשימת הבטן.
    8. שאיפה ונשיפה קולניים.

    השפעות וערך מוסף: הפעלת כל חלקי הריאה, הגברת אספקת חמצן ופראנה לדם, איזון בין אנרגיות השמש והירח, המרצת פעולת העיכול, הרגעת מערכת העצבים, תחושת שלווה וביטחון.