גן עדן וגיהנום

גן עדן או גיהנום

גן עדן אינו מקום, אלא מצב תודעתי המתרחב מעבר לחוויה האישית.

באפשרותנו להשיג את גן העדן בהווה.

בלימודי הקבלה נושא גן העדן זכור לי היטב.

טעות לחשוב שנפגוש את גן העדן לאחר מותנו כתנאי להיותנו טובים. כמו כן, לא נמצא עצמנו בגיהנום אם נהיה רעים.

אנו אלה שיוצרים גן עדן / גיהנום בעודנו בחיים. בהתאם לאיכות חיינו והמחשבות שלנו בהווה. ההווה הוא הקרקע שלנו.

בכל יום אנו פוגשים מכשולים. אלה מחדדים ומקרבים אותנו לעבודה היום יומית כדי שנוכל להתעלות מעליהם ולהתפתח.

מיום לידתנו יש לנו יכולת "לדעת" את אלוהים , לדעת את "האור"  או להישאר תקועים ברובד אישי נמוך בו האגו והפחד מסיחים את תשומת ליבנו מהחיים האמיתיים, חוסמים את התקרבותנו אל האור ומאמללים אותנו בנטייה לחושך.

אלוהים נמצא בכל אדם. ניצוץ אלוהי קיים בכולנו. "אלוהים" הוא "היקום" "הטבע" או כל כוח-עליון המכוון את הדברים.

מה שמונע מאיתנו להכיר בזה הם ההרגלים, דפוסי ההתנהגות .

בכל יום יש לנו הזדמנות "למות" ו"להיוולד" מחדש אל גן העדן המציע אושר, שלווה והתעלות אמיתית.

כדי לאהוב ולראות את האחר זה מחייב כניעה, ויתור על אגו, חשש, שליטה, לחימה, התנשאות או קונפליקט. כניעה והכרה בכוח גדול מאיתנו המניע את הדברים.

אלוהים בשליטה לא אנו !  אז אנו בגן-עדן, עכשיו, בנוכחות. נוכל להביע את האהבה האלוהית, ממקום מואר בלי צורך לברוח להתמכרויות, לקניות , לחדשות, לאלכוהול, לסיגריה או …..